החלטה בתיק ב"ש 1012/13

בפניי בקשת התביעה הצבאית להאריך את מעצרו של המשיב למשך שישה חודשים נוספים, מאחר שעד כה טרם ניתנה הכרעת דין בעניינו, על אף שחלפה שנה מאז נעצר עד תום ההליכים.

נזכיר עוד, כי בקשה דומה שהוכרעה בחודש ספטמבר, הביאה להארכת מעצרו של המשיב בארבעה חודשים (ראו ב"ש 2147/12) העתידים להסתיים ביום 25.1.13.

בקשתה הנוכחית של התביעה מושתתת על יסודות דומים לבקשתה הקודמת. התביעה טוענת כי בנסיבות העניין, לרבות טיב העבירות המיוחסות למשיב, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים שהביאו להימשכות ההליכים, יש מקום להאריך את המעצר כאמור. התביעה מוסיפה כי חלה התקדמות משמעותית בהליך, כאשר בסוף חודש דצמבר הכריזה "אלה עדיי"  ואף נקבעו מועדים לשמיעת פרשת הגנה.

אף הסנגור מנמק את התנגדותו להארכת המעצר בנימוקים דומים לאלו שהושמעו בפניי במסגרת הפרשה הקודמת. הסנגור מציין כי המעצר הנוכחי הפך זה מכבר למעצר עונשי, מאחר שתקופת המעצר עד כה אינה סבירה לעבירות ה"רכוש" המיוחסות למשיב. הסנגור מדגיש כי אין בתיק זה עבירות אלימות של ממש, מאחר שהתביעה לא הביאה תיעוד כלשהו לפציעתו של מאן דהו. הסנגור אף מציין כי גם אם תתקבל גישת התביעה, עליה הוא חולק מכל וכל, המשיב יורשע במעורבות שולית בעבירות.

בעניין זה מוסיף ומציין הסנגור כי מעורבים נוספים בפרשה נשפטו לעונשי מאסר של שנה ו- 33 חודשים, כך שכאמור משך מעצרו של המשיב אינו פרופורציונאלי. הסנגור אף טוען מספר טענות בנוגע לראיות.

עמדתי כבר בעבר על הפגיעה המצטברת במשיב בשל התמשכות מעצרו. אין ספק כי פגיעה זו הלכה והתעצמה כאשר חלפו עוד כארבעה חודשים וטרם הסתיים המשפט.

יחד עם זאת, מן העבר השני של המתרס, עומדות שורה של נסיבות אשר בעיניי אינן מותירות כל ברירה אלא להאריך את המעצר. בניגוד לרושם אותו ביקש הסנגור ליצור, המשיב מואשם בעבירות חמורות בעלות מסוכנות עצמית לא מבוטלת. מדובר בעבירות הקשורות לגניבת נשק ואף לשוד. יש לזכור עוד כי מדובר בשורה ארוכה של פרטי אישום.

מבלי להיכנס לשאלת הראיות אשר אינה מענייננו, ככל שעסקינן בעבירות בעלות מאפייני מסוכנות כאמור, הנטייה תהיה להורות על הארכת מעצר. בענייננו, מצטרף אף עברו הפלילי המכביד של המשיב.

עוד יש לציין כי חלה התקדמות של ממש בהליך, כאשר הסתיימה פרשת התביעה כולה ונראה כי לא יהיה צורך בתקופה ממושכת לסיום שמיעת כלל העדים.

בחנתי את טענת הסנגור בנוגע לעונשם של שני מעורבים נוספים בפרשה. מעיון בכתבי האישום ובגזרי הדין, למדתי כי אלה הורשעו בעבירות הנופלות בהיקפן מהעבירות המיוחסות למשיב. הדברים אמורים במיוחד בעניינו של מוסטפא תואם, שהורשע בעבירה יחידה ונשפט לתשעה חודשי מאסר (תיק (יהודה) 4337/10), אך גם באשר ל מוחמד אבו חליל (תיק (יהודה) 4288/10) שנשפט ל-30 חודשי מאסר בגין שלושה אירועים של פריצה וגניבה. מכל מקום, עונש זה עולה על תקופת המעצר של המשיב עד כה.

העולה מן המקובץ, כי על אף שיש להורות לבימ"ש קמא לעשות כל שלאל ידו על מנת להחיש את סיומם של ההליכים, אין מנוס מהארכת מעצרו של המשיב. מעצר זה מוארך, על כן, עד ליום 24.04.13.

ניתנה היום, 17 בינואר 2013, ו' בשבט התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

מ.מ הנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: